סול - טאקו יצור ושווק בע"מ ואח' נ' אורבך ואח'

החלטה

לפני בקשה של הנתבעים לסילוק התביעה נגדם על הסף בטענות של העדר יריבות והעדר עילת תביעה.

הרקע לבקשה

הבקשה הוגשה במסגרת תביעה, על סך 1 מיליון ₪, שהוגשה על ידי המשיבים, משיבה 1, חברה בע"מ שעיסוקה היה ייצור סוליות ועקבים עבור יצרני נעליים (להלן: "המשיבה"), והמשיב 2 (להלן: "המשיב"), בעל השליטה ומנהלה של המשיבה, נגד המבקשים, בגין נזקים שנגרמו למשיבים בביצוע פינוי מושכר.

המשיבים הגישו, נגד המבקשים, תביעה לפיצוי מושכר, נכס ברחוב בן שטח 9 ביפו (להלן: "המושכר"), אותו שכרו המשיבים מאימם המנוחה של המבקשים בת.א. 27147/03 בבית המשפט השלום בתל אביב (להלן: "תביעת הפינוי"), מנכס ברחוב בן שטח 9 ביפו, אותו שכרו המשיבים מאימם המנוחה של המבקשים.

ביום 12.5.03 ניתן פסק דין לפינוי (להלן: "פסק דין לפינוי המושכר").

צו הפינוי לא בוצע על ידי המשיבים, ולכן פתחו המבקשים בהליכי הוצל"פ נגד המשיבה, במסגרת תיק הוצל"פ שמספרו 01-59057-04-7. ביום 01.06.05 בוצע הפינוי על-ידי קבלן הוצל"פ, ובין כך פונו המיטלטלין שהיו במושכר ואוחסנו.

בשנת 2006, הגישו המבקשים תביעה כספית נגד המשיבים בת.א. 46706/06 (להלן: "התביעה הכספית"), בה עתרו לפיצוי בגין מסכת האירועים וההפסדים שנגרמו להם בקשר עם פרשת הפינוי של המשיבה מהנכס, וכן דמי שכירות. בתביעה זו טענו המבקשים, בין היתר, לאחריות אישית של המשיב לנזקרים שגרמה להם המשיבה בקשר עם פרשת הפינוי והליכי ההוצל"פ.

ביום 4.9.08 ניתן פסק דין בתביעה הכספית ובין היתר חויבה המשיבה לשלם דמי שכירות בסך של 53,172 ₪ וכן הוצאות משפט. כן נקבע כי המשיב חתם על הסכם השכירות בשמה של המשיבה, וכי אין לחייבו באופן אישי בין מכוח הרמת מסך ובין מכוח דיני הנזיקין.

בתביעה שבכותרת, טוענים המשיבים, כי הציוד שהיה באחריות המבקשים נותר חשוף לפגעי מזג האוויר, וכי הוא ניזוק, חלקו נגנב, ויתרתו הפכה לערימת "גרוטאות וחלודה". בנוסף, לטענתם, ציוד שהוערך על ידי שמאי מטעמם בסך של 800,000 ₪ נמכר, בהליכי ההוצל"פ, ב- 13,000 ₪. לטענתם, מפעל חייהם ירד לטמיון, ובגין כך הוגשה התביעה.

טענות המבקשים בבקשה לסילוק על הסף

ראשית, טוענים המבקשים כי הנתבעת 2, הלכה לעולמה, ולכן יש למחוק את התביעה נגדה.

הגב' הניה פומרנץ בחיים, אין בעניינה עזבון ולכן יש למחוק את התביעה נגד הנתבע 3, אשר הוגדר על ידי המשיבים כ"עזבון הניה פומרנץ".

המבקשים טוענים להעדר יריבות עם המשיב 2, שכן כל הסכסוך המשפטי רב השנים היה בין המבקשים לבין המשיבה, ולא עם המשיב. המבקשים מפנים לפסק הדין בתביעה הכספית לפיה פעל המשיב כמנהלה של המשיבה וכי אין לו חבות אישית. לפיכך, טוענים המבקשים, נוצרו למשיב השתק ומניעות, הוא אינו רשאי להגיש תביעה אישית נגדם, ולפיכך הם עותרים לסילוק התביעה של המשיב על הסף בשל העדר יריבות.

בנוסף טוענים המבקשים כי קיים העדר יריבות גם כלפי המשיבה. טענות המשיבה ביחס לפינוי המושכר מופנות למעשה לביצועו של הליך חוקי שנעשה במסגרת תיק הוצאה לפועל, אשר נפתח בשל כך שהמשיבה לא קיימה את צו הפינוי. לפיכך, טוענים המבקשים כי על משיבה להפנות כל טענה שיש לה לגבי ביצוע תיק ההוצל"פ, פינוי המושכר ומכירת הציוד, למדינת ישראל או לרשות האחסנה.

כמו כן טוענים המבקשים לסילוק התביעה על הסף בשל העדר עילה מאחר והתביעה עניינה מעשים המתייחסים לפינוי המושכר על-פי פסק דין משנת 2004, המהווה פסק דין חלוט.

לבסוף טוענים המבקשים כי יש לסלק את התביעה על הסף בשל התיישנות. חוזי השכירות נשוא התביעה הינם משנת 1997, ולכן חלה התיישנות על התביעה בגינם בשנת 2004.

טענות המשיבים בבקשה לסילוק על הסף

באשר לזהות נתבעות 2 ו- 3, המשיבים יעתרו לתיקון פורמאלי לפיו לגבי נתבעת 2 תיווסף המילה "עזבון" ולגבי הנתבעת 3 תימחק המילה "עזבון".

העדר יריבות כלפי משיב - אמנם נפסק כי המשיב פעל בכובעו כמנהל המשיבה אך מדובר בעילה נפרדת ובנסיבות אחרות. יתר על כן, קיימת יריבות, שכן, כמנהלה של המשיבה, חתם המשיב על צ'קים שהמשיבה הסבה, ולגבי אותם צ'קים, נפתח תיק הוצל"פ מספר 01-21456-06-03 והמבקשים פעלו נגדו באותו תיק ההוצל"פ.